מאת רותם סגל.

משחק סיום העונה שראינו הערב משמש מראה לעונה שעברה עלינו, גם אם ברוב הזמן שלטנו במשחק בסוף ברגע האמת התאכלס לא היה שם, הפועל שלנו עם עוד הפסד ליגה 0-1 וברכות לאשדודים על הישרדות מרשימה.

שוב הפועל לא עברה את רף 5 האיומים למסגרת, קבוצה שמלך השערים שלה עם 6 כיבושים היא קבוצה עם בעיה קשה בחלק הקידמי, גם הערב הוכח כמה חסר להפועל מחץ וחדות שם.

היה גם רגע אחד משמח הערב, לאחר שמונה חודשים בחוץ אלמוג בוזגלו חזר למגרשים, אלמוג שפתח את העונה הזו בסערה עם שער נגד אחת הקבוצות הטובות באירופה היום (מקום 3 באיטליה) נפצע במשחק הגומלין נגד האיטלקים ונשאר לכולנו רק לתהות איך העונה הזו היתה נראת איתו, שמח שהפציעה מאחוריך אלמוג. מקווה שאת כל מה שפיספסנו ממך העונה נראה בענק בעונה הבאה באדום שחור,

יאללה בוזגלו!

אם את העונה הקודמת כיניתי ״עונת החזרה הביתה״, עונה שבה רבים מבנינו שבו אל חיק האהובה, את העונה הזו אני אכנה ״עונת המשפחה האדומה״, מבחינתי 2 רגעי מפתח בעונה הזו הוכיחו לי כמה גדולה, חמה ומרגשת היא המשפחה האדומה, איך היא יודעת ברגעי האמת לשים את כל המחלוקות בצד ולהתאחד למען המכנה המשותף של כולנו והוא האהבה חסרת הפשרות להפועל חיפה.

הנקודה הראשונה היא המסע הבלתי נשכח לאיטליה, שמה ברחובות מילאנו כל אדום שראית היה הדבר הכי טוב שראית,

שמה ביציע ברג׳יו אמיליה המשפחה האדומה נתנה הצגה,

שמה לא היתה כל מחלוקת,

שמה, היתה רק אהבה אדומה,

של משפחה אדומה.

הנקודה השנייה היא העמידה האיתנה שלנו לצד אחד מבנינו שסטה מדרך הישר, שוב המשפחה האדומה הוכיחה שהיא יודעת לשים את המחלוקות הפנימיות בצד,

היא עמדה כחומה בצורה בהגנה על הבן, היא לוותה אותו בכל שלב במסלול הייסורים שהעבירו אותו,

היא היתה שם לעשות לו קבלת פנים מהאגדות כאשר הוא חזר הביתה והיא הוכיחה שלעולם לא תזניח מישהו רק כי טעה או שגה,

כולם תהו מדוע אנחנו מגנים על הבחור שטעה, אמרו שאנחנו שאנחנו הולכים עיוורים אחרי האהבה, אבל הם לא הבינו שאנחנו לא עיוורים

אנחנו פשוט משפחה אדומה!

יוצאים לפגרה ארוכה, עבודה רבה מונחת לפתחתם של הצוות המקצועי והניהולי,

כולי תקווה שיעשו הכל כדי שנחזור לקדמת הבמה.